החלטה בתיק ס"ע 45255-03-10

1.         ביום 12.2.13 הוגשה מטעם התובעים בקשה לעיון חוזר, בה נתבקש בית הדין לבטל את הדיון שנקבע בתיק (להלן:"הבקשה").

2.         ביום 14.2.13 ניתנה החלטה בדבר ביטול הדיון, וההחלטה דנן באה בהמשך לאותה החלטה.

3.         ראשית ייאמר, כי הבקשה כוללת תיאור עובדתי שאינו משקף את מהלך הדברים לאשורו.

ב"כ התובעים תיארה את הדברים באופן מוטעה ומטעה, ועל כך יש להצר.

בתיק זה הקדיש בית הדין זמן רב, לבקשת הצדדים, בנסיון למצוא פתרון בדרכי נועם, והצגת הדברים בדרך אחרת חוטאת למציאות ומהווה התנהלות בחוסר תום לב מצד ב"כ התובעים.

להלן נפרט את השתלשלות הדברים כפי שהיתה.

4.         הצדדים זומנו לדיון בבקשה לעיכוב הליכים, שהגישו הנתבעים עקב הליכי פירוק של הנתבעת. למרות זאת,  הודיעו הצדדים בפתח הדיון שהתקיים ביום 27.6.12 כי הם מבקשים לנהל את הדיון על אף הבקשה לעיכוב הליכים.

מאוחר יותר הודיעו הצדדים לבית הדין, כי הגיעו להסכמה דיונית, והגישו אותה במסמך. במסגרת זאת הוסכם אודות מחיקת התביעה כלפי  נתבעים 2, 3, כך שהנתבעת 1 נותרה כנתבעת יחידה. ועוד הוסכם, בין היתר, אודות ויתור על חקירה נגדים של תובעים 1,2, וכי הנתבעים מודים במתכונת ההעסקה שפורטה בתחשיבים. ועוד נתבקש בית הדין להמתין עם מתן פסק הדין עד יום 5.10.12, מאחר והצדדים יגישו עד אז הודעה. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

הצדדים מסרו לבית הדין כי התובעים מקבלים שיקים דחויים מחלק מהנתבעים, וכי הם ממתינים לפרעונם עד 5.10.12. דא עקא, מתברר כי הדברים לא הופיעו בהסכמה שהוגשה, וכפי שיפורט להלן גם לא הודעו לבית הדין עד היום.

בדיון מאוחר יותר, מיום 17.1.13, נשאלה ב"כ הנתבעת בדבר מצבה של הנתבעת, ואז נמסר לבית הדין כי ביום 23.10.12 ניתן כנגד הנתבעת צו פירוק. עובדה חשובה ומהותית זו היתה צריכה להיות מובאת לידיעת בית הדין מוקדם יותר, ולא רק במענה לשאלה מצד בית הדין.

משנשאלה ב"כ התובעת בדבר אישורו של בית המשפט המחוזי המאפשר להמשיך בהליך דנן, השיבה כי היא מתכוונת לפנות אל בית המשפט המחוזי. מאוחר יותר הגישה ב"כ התובעים הודעה, בה מסרה כי בית המשפט המחוזי כבר אישר להמשיך בהליך דנן.

מעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי עולה, כי ב"כ התובעים מסרו לבית המשפט המחוזי כי התיק בבית הדין לעבודה עומד בפני סיכומים, וכך ניתן אישורו של בית המשפט המחוזי.

 דא עקא, הצגה זו של הדברים אינה נכונה, מאחר ובדיון שהתקיים שמעו הצדדים מבית הדין כי קיימות מחלוקות עובדתיות שלא ניתן להכריע בהן ללא חקירות נגדיות, כפי שהובהר בדיון מיום 17.1.13.

לפיכך, לאחר הדיון הנ"ל לא ניתן היה להגיש את אישורו של בית המשפט המחוזי, המסתמך על אמירה לפיה התיק נמצא בשלב סיכומים.

5.         בנוסף לכל האמור לעיל, בניגוד למצג שהוצג בפני בית הדין, לפיו ניתן להכריע בתיק בהסתמך על הסיכומים ותוך ויתור על חלק מהחקירות הנגדיות, עלה כי הצדדים עצמם טוענים למחלוקות עובדתיות במסגרת הסיכומים שהגישו.

            לפיכך, נהיר היה כי לא ניתן לפסוק בתיק בלא קיום מסכת ראיות. בהקשר זה יובהר, כי שניים מהתובעים לא נכחו כלל בדיון מים 27.6.12, ולפיכך לא ניתן היה לחקור אותם חקירה נגדית, מה גם שהצדדים הסכימו אודות ויתור על חקירות נגדיות לשני עדים אלה.

6.         בנוסף לכל האמור לעיל, כפי שפורט לעיל, התובעים קיבלו כספים בעקבות פשרה שהושגה עם נתבעים 2, 3. דא עקא, הדבר לא הודע לבית הדין באופן מסודר, וממילא סכום התביעה בתיק דנן לא הוקטן בהתאם. בנוסף לכך, עולה כי הדבר לא נמסר למפרק החברה ולבית המשפט המחוזי. בהקשר זה נציין, כי התובעים בתיק דנן התנגדו לפירוק החברה, ואח"כ הסירו את התנגדותם לפירוק, כפי הנראה מבלי לציין כי הם קיבלו כספים מהנתבעים 2, 3 בתיק דנן, תוך שהם ממשיכים בהליך דנן מבלי להקטין את סכום התביעה. וחשוב לציין, כי נתבעת 2 בתיק דנן היא זו שביקשה את פירוק הנתבעת 1.

            כך יוצא, שהתובעים בתיק דנן, אשר התנגדו לפירוק הנתבעת, הסירו את התנגדותם לאחר שקיבלו כספים מנתבעת 2 שביקשה את הפירוק, אולם לא הודיעו זאת לבית המשפט המחוזי, אלא הסבירו את הסרת התנגדותם בנימוקים אחרים. כתוצאה מכך, נמשך הליך הפירוק ונמשך התיק דנן, מבלי שהגורמים המתאימים יודעים כי התובעים קיבלו כספים.  

7.         לאור כל האמור לעיל, לא ניתן בנסיבות אלה להמשיך בהליכים בתיק דנן, אלא אם יתמלאו הדרישות הבאות: